אחד המסרים המרכזיים שאני מעביר בהרצאות שלי וגם לאורך השנים בהם ניהלתי מנהלים רבים הוא המסר של – תזוזה ניהולית!

מרביתנו, לאחר שנות ניהול בארגון אחד או שניים נכנסים למצב אוטומט ומנסים להחזיק ולשמר את המצב – אני קורא לזה נכנסים ל”מהירות שיוט”. סיימנו שנה ראשונה בתפקיד, גייסנו צוות נהדר, התחלנו להביא תוצאות, מעריכים אותנו בארגון, עבודת הממשקים נהדרת, אפשר לקחת את הכיסא לאחור ולנשום! הרי לכאורה זה טיבעי לחלוטין – מי לא רוצה קצת נחת ורוגע? 

הבעיה במצב הטיבעי הזה היא שהסביבה העסקית זזה ואפילו זזה מהר מאוד. אם לפני עשר שנים הייתה לנו את האפשרות להיות שנה שנתיים ב”מהירות השיוט” כי הסביבה העסקית זזה לאט הרי במציאות של היום האפשרות הזאת לא קיימת אפילו לתקופה קצרה של מספר חודשים בודדים. חובתנו כמנהלים להתאים את עצמנו ברמה החודשית לסביבה העסקית שמתפתחת ומתקדמת בכל דקה. בזמן שאני כותב שורות אלו מישהו מפתח טכנולוגיה חדשה, מישהי חושבת ומגבשת תפישת ניהול חכמה, וצוות אחר מפתח מערכת מתקדמת. הנגזרת של דברים אלה שאם לא נדע להתאים את עצמנו לסביבה שזזה ומתקדמת כל כך מהר נמצא את עצמנו מהר מאוד לא רלוונטיים. מפה התובנה הניהולית שכל כך חשוב להפנים ולהטמיע שהמצוין של היום זה רק הטוב מאוד של המחר והטוב מאוד של המחר, זה רק הטוב של עוד שבוע והטוב של עוד שבוע, זה הכשלון של עוד חודש!

אז לסיכום, תלמדו, תתפתחו, תחקרו, תזוזו! תוודאו כי יש לכם ביומן לפחות 25% מהזמן השבועי שאתם לא עוסקים בשוטף. גבשו צוות של חשיבה, בנו שגרות של פיתוח, תשאלו שאלות, תבחנו מגמות, חפשו טכנולוגיות חדשות – הכל זמין ונגיש, השאלה היא רק האם נדע להדביק את הקצב?

תמשיכו להיות מצוינים!